שחר נ' ספגטים רשת מסעדות אוכל איטלקי בע"מ

החלטה

מונחת לפני בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין שניתן נגדה ביום 30.7.13 לאחר שלא התייצבה לדיון ולא הגישה כתב הגנה מטעמה.

לטענת הנתבעת התביעה הנדונה אשר הוגשה נגדה בטענה כי שלחה מסרונים בניגוד להוראות חוק התקשרות (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982, הוגשה נגד בעלת דין הלא נכונה.

לטענת הנתבעת היא אינה בעלת הדין הנכונה בתביעה ואין כל קשר בינה לבין המסרונים אשר נשלחו לתובע שכן הסניף אליו מפנה התובע בתביעתו מנוהל על ידי חברת מסעדות גילבר בע"מ במסגרת הסכם זיכיון עם המבקשת מיום 21.6.06.

לטענת הנתבעת מבדיקה שערכה התברר כי המסרונים אשר הוצגו בכתב תביעתו של התובע נשלחו על ידי חברת פרסום אשר את שירותיה שכרה הזכיינית לטובת פרסום הסניף במסגרת הסכם הזיכיון.

עוד טענה הנתבעת כי בניגוד לטענת התובע המו"מ אשר נוהל בין התובע נערך עם ב"כ הזכיינית עו"ד קורצוויל, אשר מעולם לא ייצג את הנתבעת.

על כן טענה הנתבעת כי אינה בעל הדין הנכון ויש לבטל פסק הדין נגדה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטענות הנתבעת תגובת התובע, ובהעדר תשובה מטעם הנתבעת, אני קובעת כי דין הבקשה להדחות.

הלכה פסוקה היא כי בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו להציג לעצמו שתי שאלות. האחת, מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט, והשנייה מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע – המבקש, אם יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט. (ד"ר יואל זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית, 1995, בעמ' 738).

במקרה הנדון, אין המדובר בחובת ביטול מן הצדק, שכן הנתבעת קיבלה את ההזמנה לדיון, וכן את כתב התביעה אשר הוגש נגדה. על כן, יש לבדוק מהן הסיבות לאי התייצבות הנתבעת לדיון, ולאי הגשת כתב ההגנה מטעמה.

בנוסף, בקשה לביטול פסק דין בבית משפט לתביעות קטנות, המעוגנת בתקנה 12 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976, מקבילה במהות (למעט המועד) לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, אשר בהתאם לתקנה 241 יש לתומכה בתצהיר. בבקשת המבקשת לביטול פסק דין הועלו טענות עובדתיות באשר לסיבה לפיה יש לבטל התביעה נגדה מאחר ולטענתה היא אינה בעל הדין הנכון. טענות אלו לא נתמכו בתצהיר, ועל כן אין בפני עובדות התומכות בבקשת הנתבעת.

בנוסף לאמור, הרי שאין בתגובתה של הנתבעת כל התייחסות לעובדה כי לא הגישה כתב הגנה בתיק ואף לא טרחה להתייצב לדיון אשר היה קבוע בתיק. אציין כי אין בטענותיה של הנתבעת, לפיה היא אינה הישות המשפטית הנכונה אותה יש לתבוע במקרה הנדון, טענה אשר הועלתה על ידה לראשונה רק לאחר שניתן נגדה פסק דין בהעדר הגנה, כדי להצדיק את התנהלותה במקרה הנדון בו בחרה שלא להגיש כתב הגנה או אף להתייצב לדיון ולטעון את טענותיה בעניין.

מעבר לאמור, אני מקבלת את טענתו של התובע כי מהמכתב אשר צורף לתגובתו כנספח ב' עולה, כי בניגוד לנטען על ידי הנתבעת, צוין במכתבו של עו"ד קורצוויל, כי הוא עונה למכתב בשם מרשתו "מסעדת ספגטים רמת גן" ולא ציין כי המכתב נכתב בשמה של חברת מסעדות גילבר בע"מ.

עוד אני מקבלת את טענתו של התובע כי אין בהסכם הזכיינות אשר צורף לבקשת הנתבע כדי להעיד כי הזכיינית אכן מפעילה את המסעדה ברמת גן. כמו כן אין בכך שנחתם הסכם זכיינות כדי להעיד כי במקרה הנדון הודעת הפרסום נשלחה על ידי הזכיינית ולא על ידי הנתבעת. ולכן סיכויי ההצלחה של הנתבעת אם יבוטל פסק הדין- אינם גבוהים.

לאור כל האמור, אני דוחה את בקשת הנתבעת לביטול פסק הדין.

בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.